הפחד הגדול ביותר ששיתק אותי

פחדתי לאבד הכול. זו האמת.

פחדתי לאבד את כרטיס ההצלחה שזכיתי בו בזכות ולא בחסד.
פחדתי לאבד את מה שמגיע עם כרטיס ההצלחה – אז זה היה כסף והשפעה היום מושג ההצלחה כבר קיבל משמעות חדשה אבל אני מקדימה את המאוחר.
ההצלחה הגדולה ביותר שלי הייתה ההדחקה. הדחקתי במעמקי התודעה את מה שאני אמורה  לעשות בסיבוב הזה של החיים, את השליחות שלי.

זה לא שלא עשיתי כלום אלא שפעלתי בכיוון הלא הנכון.

רוכבת על גלי ההצלחה של קייסי קולג' (הצלחה שיצרנו במו ידינו איתן ואני) התעלמתי מהמשימה שנועדתי למלא. ההצלחה הניעה אותי במשך שנתיים שלוש, נהניתי ליצור אותה ונהניתי מההנאה שהיא מביאה איתה. כך לפחות חשבתי עד שמישהו או משהו למעלה הגיעו למסקנה שהגיע הזמן לתת לי איזו טלטלה ולהעיר אותי , להחזיר אותי לקו ההמראה (Center Line)  .

הטלטלה הראשונה הגיעה ביום שבו העברתי את אמא שלי למחלקת תשושי נפש עם אלצהיימר כשהיא בת 62 בלבד.

כמעט שלוש שנים אחר כך אני עדיין מרגישה את כאב הטלטלה. סימן השאלה הראשון היה: האם מה שאני עושה משמעותי ? האם אני חווה משמעותיות בחיי ? האם אני מייצרת משמעותיות לאחרים?

אני נזכרת בשיחת טלפון עם קולגה קרובה שבה שיתפנו שכנראה רק אחרי שחרב ההישרדות מתרחקת מהצוואר אפשר להתחיל להתעסק במשמעותיות…  היום אני מציבה בסוף הטענה הזו סימן שאלה. האמנם ?

תהליך שעברתי ותועד בבלוג שלנו הסתיים בהצבת מטרה עם משמעות ותרומה חברתית גבוהה מאוד. הכל הלך לשם ובכל זאת, לא הגיע לשם. היו הרבה סיבות, ונסיבות אבל בעיקר, היום אני יכולה לומר : זו הייתי אני. אני שיצרה את העיכוב ואת ההקפאה. אני, ללא כוונה תחילה.

רק היום בפרספקטיבה לאחור אני יכולה לומר את זה, אז לא ידעתי למה נוחתות עלי נסיבות חיים קשות.

אחת מהן, שהיתה הטלטלה השנייה היתה מחלת הנשיקה שהתפרצה דווקא אחרי הצלחה מאוד נעימה של המיזם המשותף עם בילי דובב – Money Mind.  האולם היה מלא עד אפס מקום, המרתון נמכר מקסים ו.. הושבתתי לחלוטין. המחלה מוטטה אותי וריסקה את היכולת שלי ליצור, להקשיב, להכיל, לקבל, לעשות.

ביטלנו הכול. החזרנו את הכסף לאנשים. שחררנו את המיזם ואני התפללתי להחלים מהר כדי להמשיך לתת שירות. והחלמתי. והמשכתי לתת שירות. ואפילו הרמתי עוד שני כנסים וסמינר מדהים: להרצות להצליח למכור ולהרגיש בנוח.

אלא ששני המיזמים האלה היו פרויקטים מקסימים בכיוון הלא נכון. כשקלט מי שקלט שאני היא זו שלא קוראת את הסימנים – הושבתתי שוב. התפרצה שוב המחלה. טלטלה שלישית מוטטה אותי.

שנה אחרי שנה היה יותר מידי. אז כבר הבנתי שיש כאן עניין שאני חייבת לעקור / להבין / לפצח / לדייק – בקיצור – משהו גדול ממני מבקש שינוי. מבקש להיחשף.

במבט לאחור, יצאתי למסע שארך קרוב לשנה וחצי, שבמהלכו התמודדתי עם פחדים תהומיים, קיבלתי החלטות הרות גורל, באחת מהן הקרבתי את הפרנסה הבטוחה והמרווחת שיצרנו למשפחה והכל כדי להצליח לחשוף את הדבר הזה שהתעלמתי ממנו עד למצב שפשוט לא ידעתי על קיומו יותר.

היום אני יודעת שידעתי. ידעתי מאז 2004 אבל כמו שאמרתי, התעלמתי ממנו עד שכבר לא ידעתי על קיומו.

כדי להתרפא הלכתי למטפל בדיקור סיני שמהר מאוד שינה ייעוד והפך למלווה הרוחי שלי. באסרטיביות עדינה, עם הסברים הגיוניים הוא החזיר אותי לכרית.

המושג הזה "חזרה לכרית" מוכר בעיקר לאנשים שעושים מדיטציה בישיבה על הרצפה. המשמעות היא: שחזרתי לתרגל מדיטציה יומיומית. תוך 10 ימים השתפרה ההרגשה שלי. תוך חודש התחלתי להרגיש חזקה יותר.

יצאתי למסע בהתמסרות מלאה. ליוויתי את קבוצת המחלקה העסקית ושיתפתי אותם והם היו המתנה שלי לאורך כל אותה השנה. בשנה ההיא חזרתי לתרגל מדיטציה, דימיון מודרך, חקרתי שיטות חדשות להרחבת גבולות התודעה, פירקתי והרכבתי במחדש את המושג "לברוא מציאות" ביחד עם חברותא שהכרתי פעם פעם דרך האינטרנט והפך לשותף למסע.

בשנה וחצי האלה חייתי בשני עולמות מקבילים:
בעולם הפיסי – עסקי של קייסי קולג' ובעולם הפנימי רוחני שלי.
עברתי דרך תהומות קשים וכואבים מאוד, עמדתי במבחנים ושיעורים שכל אחד מהם העביר אותי לשלב הבא וחיכיתי בהמתנה לגילוי של הדבר הבא.

אתם מבינים, ידעתי שיש הדבר הבא. ידעתי שיש תכלית לכל מה שאני עוברת. ידעתי ששום דבר ממה שקורה לי אינו במקרה ופחדתי. אלוהים יודע כמה פחדתי. גם איתן יודע.

ויום אחד, אחרי שבמשך יותר משנה תרגלתי כלים ושיטות שחיברו אותי פנימה אל הלב והובילו אותי להרחיב את גבולות התודעה כך שייפתח לי שדה אפשרויות וגילויים נוסף וחדש, התחוורה לי המשימה האמיתית שלי בחיים אך במקום לשמוח ומיד ליצור כמו שהתרגלתי לעשות, גיליתי שאני ממשיכה לעשות הרבה, אך לא מהדבר הנכון בכיוון הנכון.

פחדתי להודות בַּאמת ברבים. פחדתי לאבד את האמון והסמכות המקצועית, פחדתי לאבד את ההצלחה. פחדתי "ממה יגידו" ופחדתי מ"איך יתפסו אותי" ופחדתי מ "ואם הם לא ירצו את מה שאני אציע להם" וזו רק רשימה קצרה של הפחדים.
ת'אמת: עשית פעם רשימה של הפחדים שלך כשמשהו משתק אותך, למרות שברור לך שיש פה משימה להשלים ?

פחדתי וראיתי את הפחדים מחוללים בתוכי כמו במחול שדים. ראיתי את הכוח המתעתע שלהם ובכל זאת תקופת מה נתתי להם לשתק אותי עד שבחרתי לקחת בחזרה את המושכות לידיים.

את הבחירה הזו לקחת את המושכות לידיים יכולתי לעשות כשהתעוררה בי התשוקה לממש ולהגשים את הגדוּלה שלי לעשות באמת את מה שאני אוהבת וטובה בו.

אחת הדרכים שלי להתמודד עם הפחדים הייתה לענות תשובות הגיוניות לפחדים (פעם אני מקווה שיצא לי להסביר לך למה צריך לעשות את השלב הזה ולמה השלב הזה לא מספיק בשביל להתיידד ולהיפרד מהפחדים) וכך נולדה רשימת ההבנות שמה אני אגיד לך, בחלקן לא ממש מחמיאות לי.

אבל הנה, אני כאן בנאום השינוי שלי, מצהירה על התגברות על הפחדים, משילה את הנשל הישן וחושפת את העור החדש 🙂

את כל ההבנות האלה לקח לי זמן לגלות, הן לא נולדו ביום אחד:

לקח לי זמן  להודות באמת הכואבת שאחוזי המצליחים בקורסים ובתכניות הם נמוכים ממה שניתן להגיע עם האסטרטגיות והשיטות שמלמדת כל התעשייה שאני שותפה לה. והכואב הוא שבשיחות עם קולגות המצב הוא רוחבי ולא ספציפי אצלי.

לקח לי זמן להבין שלא משנה כמה החשיבה השיטתית שלי אורזת כל ידע בצורה סיסטמית כך שכל אחד יוכל להשתמש בה ולא משנה כמה יגידו על התכנים שלי שהם בהירים וברורים וקל ללמוד וליישם איתם, עובדה היא שמנעד התוצאות בשטח הוא עצום ויש פער לא יאמן בין התוצאות של מי שנמצא בצד אחד של הסקאלה לבין מי שנמצא בצד האחר.

לקח לי זמן להודות ביני לבין עצמי שחוסר הסיפוק שאני חווה, נוצר מהפארדוקס של ההצלחה שלנו. זה מאוד כיף להרוויח המון כסף מהיכולת שלי להעביר ידע ומידע בבהירות ופשטות אבל, כשזה לא מתורגם למשמעותיות והנאה זה פשוט לא זה. אמנם הודיתי ביני לביני שאני מאוד אוהבת כסף אבל כנראה שאיני יכולה לעבוד בשביל הכסף בלבד. והפחד מהחוסר שיכול לקרות אם אחשב מסלול מחדש כירסם כל חלקה טובה בלב שלי.

הבנה משמעותית נוספת שלקח לי זמן ארוך להודות בה הייתה שהיחידים שבאמת מצליחים בקורסים ובתכניות שלי הם בעלי העסקים שגם לומדים ומשקיעים ביישום וגם מסכימים לעשות שינויים מנטליים (ורגשיים) ומתרגלים את השינויים האלה ביום יום.

ואני שואלת אותך, בכנות, אותך במידה ולקחת או השתתפת אי פעם בכנס, סדנא, קורס או תכנית עסקית או שיווקית:

האם ראית סביבך מהמחזור שלך בעלי עסקים שהצליחו יותר?

האם שאלת את עצמך: מה בי מעכב את ההצלחה שלי ?

מה בי גורם לזה שלא אגיע לתוצאות שאני רוצה ?

מה יצר את הפער בין התוצאות שרצית לבין התוצאות שקיבלת: האם זה החומר, האם זה המורה, האם זה הפורמט של הקורס?

האם זה משהו בך ?

בוקר אחד התחוורה לי לעומק  הכוונה של אחת האמירות שהלקוחות שלי חזרו ואמרו לי כל השנים:  "את שונה בשוק, את איכפתית, את רואה אנשים, את מניעה אנשים מהמקום שלהם למעלה".

המילים האלה כולן היו מסר שקלטתי ברובד מאוד שטחי ורדוד ואילו רק הייתי מסכימה להתעורר למה שהדחקתי הייתי מגלה מזמן שהחלק של המאמנת "להרחבת גבולות התודעה והעשייה" הוא זה שיצר באמת את ההצלחות של בעלי העסקים ולאו דווקא החלק של המומחית לשיווק באינטרנט והמנטורית העסקית שיווקית.

הייחודיות שלי לא הייתה בידע עצמו אלא במכלול ב- 360 המעלות המקיפות את בעל העסק והעסק, בשילוב של ראיית בעל העסק על עולמו הפנימי ועל הפעילות העסקית ושיווקית, על כל מה שמניע או מעכב אותו מתוכו, לצאת להגשים ולהרוויח כסף וסיפוק במידה שהוא רוצה.

אחרי כל ההבנות האלה, שהתגלו בהפרשים של שבועות וחודשים יום אחד ראיתי את הכתובת על הקיר והשליחות שלי בעולם הזה קיבלה מילים חדשות: השליחות שלי היא לעזור לבעלי עסקים להרחיב את גבולות התודעה (כן, לא משנים תודעה אלא מרחיבים את גבולות התודעה הקיימת 🙂 ) כך שיצליחו ליצור לעצמם את איכות החיים שהם רוצים גם במונחים של כסף וסיפוק. אני אומרת גם כי התברר לי מהחיים המאוד אישיים שלי שכשיש בתוכי ידע כלשהו שמפריע לי בעסק הוא גם מפריע לי בעוד פלחים בגלגל החיים. זה אף פעם לא מתחיל ונגמר בעסק.

זהו. שמתי את הקלפים על השולחן. ואני מחייכת ומתרגשת ויודעת שזהו, עכשיו אני יכולה לצעוק בקול רם שכן, כדי ליצור שינוי בתוצאות העסקיות חייבים ליצור שינויים פנימיים ו-כן, אני טובה בלחולל שינויים, בי ובתוכי ובקרב כל אדם שאני באה איתו במגע כי זו הגדולה שלי וזו המתנה שלי ואת זה בדיוק אני עומדת לתת ולחלוק לא רק בישראל אלא גם מעבר לים.

זו השליחות שלי ואני מתחילה אותה מ ע כ ש י ו  – עם קבוצת בעלי העסקים שיסכימו להיכנס פנימה בהנחייתי, לגעת במקום הנכון ולחולל שינוי בתוצאות העסקיות .

זו הפעם הראשונה שאני יוצאת עם תכנית שמשלבת את המיטב שאני יודעת לתת: הרחבת גבולות התודעה עם הגדלת התוצאות העסקיות.

הכנים והאמיצים שיצטרפו אלינו יכולים להבטיח לעצמם שמדובר בחווית צמיחה עוד יותר מכל הגדרה של קורס/ סדנא/תכנית עסקית.

פתיחת ההרשמה ממש בקרוב, הנה הסנונית הראשונה:) – מה דעתכם ?

יאללה, תנו לי איזה חיזוק, חיבוק או מילה טובה…לא היה פשוט כל הוידוי הזה.