מה קורה לעסק קטן במחלה ממושכת של הבעלים ? |קרן כהן – קייס סטדי |  | הבלוג של קייסי קולג'





































































סתם מחלה או סוגיות עסקיות הרות גורל ?

איך שורד עסק קטן בלי בעל העסק במשך חודש ימי מחלה ?

קרסתי. יותר נכון הגוף שלי קרס.
כשאני מספרת שהייתי חולה חודש שלם, לא מאמינים לי.
האמת, גם אני לא האמנתי שזה קורה לי.
ימים רצופים וממושכים עם חום גבוה, גוף סחוט מאנרגיה ואפס בהירות למחשבה אחת יוצרת.

חודש ימים מחוץ לעסק הם מכה מתחת לחגורה לעסק והמקום אליו הגעתי מדאיג,התוצאה של עומס יתר בעסק - מחלה
או שלא …
כי בסופו של דבר, מדאיג או לא מדאיג זה עניין של תפיסה ותפיסה היא באמת עניין של בחירה.
תוך כדי שאני שרועה או על הספה או במיטה, חווה את הכאבים הפיסיים ואת הקשיים האובייקטיבים היומיומיים – כי עוד לפני שאני חובשת את הכובע של מנכ"לית קייסי קולג', אני חובשת את הכובע של להיות אמא – התחלתי לשאול שאלות.

למה לי, למה עכשיו ?

השאלות שאני שואלת תמיד מתחילות באות המילה ויש להן תמיד את אותה הכוונה.
המילה היא: "למה ?". למה לי ? למה עכשיו ?
אני מונעת מהרצון לדעת, לגלות ולהבין למה קורים לי הדברים שקורים לי, מה החלק שלי בהתרחשות הדברים האלה ?
והכוונה, הכוונה היא תמיד אחת: למנוע את הישנות הדברים. להבין, לתקן, ולהניע שינוי שיביא אותי לחוויית חיים שטוב לי בתוכה.

וכך, במשך חודש ימים, בעוד הגוף שלי קורס, והמוח שלי שרוי כמו בתוך עננה, התחלתי לנטר את הרגשות שלי מול אירועים שונים בחיים שלי, גם בחיים האישיים וגם בחיים העסקיים.

מדהים מה שהגוף הפיסי הקורס מאפשר לגוף הרגשי לומר ולגוף המנטלי להסיק

אחת התובנות המשמעותיות שהבנתי בחודש הזה הייתה שנורא קל להפר איזון ולצאת מאזור הדיוק, אבל מאוד קשה לשמור על האיזון ולהקפיד על יצירה מדויקת.
חודשים ארוכים ידעתי שאני מתפקדת בעומס שהוא לא הגיוני ומעבר לכוחותיי ובכל זאת, לא עצרתי אפילו פעם אחת עד שהגוף שלי קרס וגרם לי לעצור בעל כורחי.
ושם על הספה או במיטה התחילו הגילויים לצוף אחד אחרי השני.


הטעות הכי גדולה שלי

לפני הכול עלתה ההבנה החד משמעית שהטעות הכי גדולה שלי היא שפשוט לא עצרתי מידי פעם.
לא עצרתי כדי לבדוק מה אני מרגישה מול כל יצירה חדשה. כן, כן, מרגישה בתוך הזירה העסקית שהיא לכאורה זירה שכלתנית.
לא עצרתי כדי לזהות איפה כל העשייה הזו פוגשת את מי ומה שאני ובעיקר את מה שאני רוצה לתת לעולם הזה.
לא עצרתי כדי לנשום.
לא עצרתי כדי ליהנות מהתוצאות.
לא עצרתי כדי להכניס שמחה לחיים.
לא עצרתי כדי לחיות !
ואז נעצרתי. בכפייה.

התוצאה

מתוך העצירה המוחלטת, מתוך הריק והאין נולדה בהירות שהביאה איתה הגדרות של רצונות מאוד מדוייקים :

אני רוצה להמשיך ליצור כי תמצית החיים שלי זורמת בתוך היצירה הזו.
אני רוצה להגות ולהביא לעולם אוסף הזדמנויות חדשות לצמיחה והתפתחות עסקית ואישית – כי זה הייעוד שלי.
אני רוצה להמשיך לחדש, לעדכן ולתרום לקהילה ענקית של בעלי העסקים, שיש להם רעיון ויש להם חזון והם משתוקקים להפוך אותו לעסק מוכר.
אבל מעל לכל, אני רוצה לדייק.

אני רוצה לדייק את היצירה ולהביא לעולם את מה שנכון לאנשים ולא פחות חשוב, להביא את מה שמרגיש נכון לי.
אני רוצה לדייק את החלוקה בין הקריירה לבין המשפחה.
אני רוצה לדייק את המינונים של כל עשייה כדי לתת לעצמי רווח לנשימה, לשמחה, לחיים.
אני רוצה את מה שלא ידעתי להגדיר ולומר שאני רוצה ובלהט היצירה הלך לאיבוד.

היום יצרתי יצירה חדשה אחרי חודש וחצי של עצירה.
היצירה הזו יכלה להיוולד רק מתוך ההתחזקות, ההתבהרות והדיוק.
כשהדברים מדויקים היא פשוטים. הם נולדים ללא מאמץ ובמהירות.
הם פשוט מתהווים ויוצאים אל אוויר העולם.
ממש בקרוב אספר לך אודות היצירה החדשה …
לסיום, אם הגעת בקריאה עד כאן אני רוצה לבקש ממך בקשה אחת :
לקחת מכאן את מה שיכול להפוך את החיים שלך למדויקים, מעשירים ומעצימים יותר.

אהה…ועוד דבר קטן, גם להשאיר לי איזו תגובה 🙂 – זה תמיד מחמם את הלב ומעצים את הקהילה

החומר באתר זה הינו לשימוש פרטי אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך האתר, ללא הסכמה מראש ובכתב של בעלי זכויות היוצרים השונים
קורס שיווק באינטרנט | אפיון אתר | כתיבה שיווקית | קידום עסקים באינטרנט | בנית אתר