שיחות עם אלוהים
ישבנו ליד הים בנמל העתיק בקיסריה. ערב קיץ לח וחם עם בריזה מרעננת מהים.
היינו אני חברה ומיליון מילים בעשרות נושאים. באחד מהם היא סיפרה לי על בחור שבאופן סדרתי, ברגע שהוא מודיע על קיומה של סדנא, הוא ממלא אותה בצ'יק (60 משתתפים לערך) רק בעזרת פתיחת אירוע בפייסבוק.
טוב, אני איך להגיד את זה בעדינות, לא נולדתי אתמול ואני כבר שועל(ת) שיווק באינטרנט ותיקה מספיק, כדי לדעת שאין היום קסמים כאלה בפייסבוק. 99.9% שפתיחה ופרסום אירוע בפייסבוק לא ימלא סדנא.
היא ראתה את הסקפטיות על הפנים שלי ואמרה: "גם אני לא האמנתי אז תפסתי אותו ושאלתי אותו: איך באמת אתה עושה את זה.
הוא ענה לי: אני אגיד לך. יש לי שיחות עם אלוהים.
לכל השאלות
לכל הרצונות
לכל הבקשות
לכל התחינות
מקור אחד לתשובות.
יש שקוראים לו אלוהים
ויש שקוראים לו מטריקס
יש שקורים לו ילד פנימי
ויש שקוראים לו אינטואיציה
השם לא משנה למעט העובדה שיש מקור אחד לתשובות ושכל אחד יכול לשכלל את היכולת האישית שלו לקבל
תשובות מהמקור האישי שלו, בעבור כל שאלה שמטרידה או מציקה.
התשובות מהמקור מגיעות במקומות, בפעילויות וברגעים בלתי צפויים אלא שכדי לפתוח את ערוץ הקליטה ולקבל את התשובות, נדרשים חיבור והקשבה.
איך פותחים את ערוץ הקליטה לשיחה עם אלוהים ?
הנה עוד סיפור שקראתי באינטרנט:
מורה אחת נהגה להוביל כיתה של ילדים בני 6 לתרגל מדיטציה בכל שיעור שהייתה נכנסת ללמד בכיתה אלא שאף אחד מהם לא ידע שזה מה שהיא עושה.
היא הייתה מנחה את הילדים לעצום עיניים ומבקשת מכל אחד מהם לספר לה מה הם שומעים.
ואז אם נניח ילד אחד היה אומר: אני שומע ציפור. המורה הייתה שואלת את הכיתה: האם אתם שומעים ציפור? והכיתה הייתה עונה: כן.
ילד אחר היה מוסיף: "אני שומע את הרעש של משאית הזבל בחוץ" ותמיד מישהו היה אומר: "אני שומע את עצמי נושם".
ברגע שכל התלמידים בכיתה היו מסכימים שהם מצליחים להבחין בנשימות של עצמם, המורה הייתה מבקשת מהתלמידים לפקוח את העיניים והשיעור היה מתחיל.
כשחושבים על זה, מה שבעצם עשתה המורה היא לקחה קבוצה גדולה של ילדים אנרגטיים בני 6 והובילה אותם בעזרת משחק, למצב שבו המיינד שלהם היה נקי מהפרעות והיא יכלה לרתום אותם לנושא השיעור ביתר קלות.
כשאתם מרגישים שאוטוסטרדת המחשבות, הרעשים, הדאגות, הלחצים והשאלות מוציאה אתכם מדעתכם, זאת הדרך הקלה ביותר להרגיע את התודעה ולנקות אותה ממתח בלתי נחוץ בעליל.
אם ילדים בני 6 הצליחו לעשות את זה שוב ושוב על אחת כמה וכמה..
רובנו עסוקים כל הזמן במחשבות על "מה צריך לעשות" או על "מה לא הספקנו לעשות". כשרגל אחת שלנו נמצאת בעתיד ורגל אחת שלנו נמצאת בעבר, איננו יכולים ליהנות מההווה. איננו יכולים לקלוט את המסרים שנמצאים סביבנו או מועברים אלינו. דעתנו מוסחת מכל כיוון.
המחשבות שלנו הן כמו נהר. כשאנחנו חושבים על 'כמה נהדרת הייתה הפגישה האחרונה', המים זורמים ברוגע בנהר המחשבות שלנו ונעים לנו. כשאנחנו חושבים על 'כמה לקוחות חסר לנו כדי לגמור את החודש', המים בנהר שוצפים וקוצפים, צפים ועולים לחצים, דאגות ומתחים. ה 'כאן ועכשיו' שלנו הופך לסוער.
מה דרוש כדי לקיים שיחה עם אלוהים?
כדי לקיים שיחה עם מקור התשובות האינדיבידואלי של כל אחד ואחת נדרשת הקשבה וקליטה.
ההקשבה מכוונת פנימה. לתוכנו. עלינו להקשיב לרחשי הלב ולרצונות העמוקים והכנים שלנו. עלינו להקשיב לשאלות שצפות ועולות ומבקשות תשובות.
הקליטה מכוונת לכאורה החוצה. אל התשובות שנוחתות לנו במוח.
כאשר סוער לנו בפנים איננו יכולים לקיים שום שיחה עם אלוהים. הרעש מפריע לנו להקשיב לשאלות הפנימיות ולקלוט את התשובות שמועברות לנו.
תרגול יומיומי פשוט שמקטין את הרעשים ומרחיק מהסערות הוא: לעצור. לעצום את העיניים. להקשיב לפעימות הלב. לזהות את הנשימה ורק להיות נוכחים. 3 דקות כאלה בבוקר, בצהריים ובערב מייצרות השפעה מהירה מאוד.
בעלי עסקים מודעים – אלה שמגדילים את הנוכחות שלהם בהווה – נפרדים מהסערות הפנימיות כאשר הם בוחרים לעמוד על גדת נהר המחשבות ובמקום להיסחף עם התוכן של המחשבות, מאפשרים למחשבות לשוט ולעבור.
המשמעות המעשית היא: לעצור. לעצום את העיניים. להקשיב לפעימות הלב. לזהות את הנשימה, להיות נוכחים. כשעולה מחשבה לזהות שזו מחשבה ולאפשר לה להיות ולחלוף – זו המשמעות של לעמוד על גדת הנהר.
לראות את המחשבות, לזהות שהן מחשבות ולהחזיר את תשומת הלב לנשימה. להקשיב לפעימות הלב. לעקוב אחרי הנשימה. זה הכול. אפשר להתחיל בדקה ביום ולהוסיף כל יום עוד דקה עד ל-15 דקות ביום.
מחקרים מראים שמדיטציה יומית של 15 דקות, בכל יום, במשך כמה שבועות רצופים מייצרת שינויים חיוביים במוח שאפשר ממש לזהות, מפחיתה את כמות המתח והדאגות ומעוררת תחושה של רווחה משופרת.
מדיטציה אפשר לשלב ביום יום בלי מאמץ, בעזרת כמה טכניקות שאף אחת מהן לא כוללת ישיבה ברגלים משולבות על כרית J מסכימים לנסות ? קבלו:
6 טכניקות למדיטציה בלי מאמץ
מדיטציה בפעילויות שגרתיות
תודות למורה שלי לוויפסאנה, גואנקה ג'י, למדתי שנוכחות אפשר לתרגל בכל פעולה שאין צורך בעיבוד מנטלי.
אני מתרגלת נוכחות באופן קבוע כשאני מקפלת כביסה, מדיחה כלים, שואבת אבק או מנכשת עשבים בגינה. הפעולות השגרתיות האלה יכולות להפוך למעין מדיטציה כאשר ממקדים את תשומת הלב בפעולה או בחוויה במקום להיסחף עם המחשבות.
גם את זמן המקלחת אפשר להפוך למדיטציה אם מתמקדים בתחושה של מפגש המים עם הגוף, אם מתמקדים בפעולות הסיבון או השטיפה. אני במקלחת לא מתרגלת מדיטציה של נוכחות אלא דווקא מנקה. אני מנקה את התודעה בעזרת הו'אופונופונו (אבל זה כבר לפוסט אחר).
מדיטציית הליכה או רכיבה
שתי הפעולות האלה, הליכה (אפילו כשיוצאים עם הכלב) או רכיבה על אופניים יכולות בקלות להפוך למדיטציות. כל מה שצריך לעשות זה למקד את תשומת הלב בפסיעות, בחיבור של כף הרגל על הדוושה, בתחושות שעולות בכף הרגל עם כל צעד שבו נוגעת הרגל על האדמה.
אם יצאתם לצימר או נופש ויש בסביבתכם קרקע נוחה לפסיעה, נסו ללכת כמה דקות יחפים ומקדו את תשומת הלב למגע של כף הרגל החשופה עם הקרקע.
מדיטציה אכילה או שתיה
בזמן שאתם אוכלים או שותים מקדו את תשומת הלב בטעמים, במרקמים, בטמפרטורת האוכל, בתחושת הבליעה, בקצב הלעיסה. אכילת קובית שוקולד יכולה להפוך בקלות למדיטציה של שתי דקות. מה שחשוב זה שתבחרו במה להתמקד ובזה תתמקדו. אל תקפצו מחיפוש אחר הטעם לחיפוש אחר המרקם או לבדיקת הטמפרטורה. בחרו במה אתם מתמקדים והתמקדו בזה. ההנחיה הזו, אגב, נכונה לכל המדיטציות שמפורטות כאן.
מדיטציית מוסיקה
האזנה למוסיקה יכולה להפוך לתרגול נוכחות והתמקדות ברגע שתשומת הלב מתמקדת במוסיקה עצמה ולא נסחפת אחרי זרם המחשבות השטות בנהר המחשבות.
מדיטציית אור אדום
כאשר מתחלף האור ברמזור לאדום, השתיקו את הרדיו והתמקדו בנשימה עמוקה מודעת. כשהמחשבות שלכם מתחילות לנדוד, חזרו לנשימה.
מדיטציית נשימה היא המדיטציה הקלה ביותר מפני שהנשימה תמיד נמצאת, תמיד אפשר לחזור אליה והיא תמיד מחזירה אותנו לרגע ההווה. אי אפשר להקשיב לנשימה של לפני דקה.
מדיטציית המתנה
תורים. יש כאלה. בתור אפשר לחקור את הנשימה. להתחקות אחריה, עד להיכן היא מגיעה, האם ממלאה את החזה, האם מגיעה לבטן. האם כשאתם נושמים אתם מרגישים לחץ בכתפיים או אולי בשרירים אחרים שלכם ? האם עולה לכם תחושה של חום או אולי קור? ככל שמתמקדים יותר ויותר פעמים ביום בנשימה כך עולה המודעות לנשימה, לעצמנו, למה שבתוכנו ולמה שמקיף אותנו.
בתור אפשר גם להתבונן בסביבה. רק להתבונן. לא לשפוט. אם אתם לדוגמה עוד בתור לקופה בסופרמרקט התבוננו מה בעגלות של האנשים בלי לנקוט עמדה או להביע דעה פנימית בנוגע לבחירות שלהם. המדיטציה מגיעה מההתבוננות נטו.
התבוננות נטו היא כמו עמידה על גדת נהר המחשבות.
נקיטת עמדה ושיפוטיות שווה להיסחפות עם זרם המחשבות.
מדיטציית ריקודים
מועדון ריקודים, מסיבה, חוג ריקוד – כל אלה מייצרים אינסוף הזדמנויות לתרגול נוכחות מודעת. רקדו כאילו אין אף אחד איתכם. שחררו את כל השיפוטים הפנימיים והחיצוניים, תנו למוסיקה להיכנס אל תוך הגוף ולעורר בכם תנועה. תנו לתנועה לזרום בטבעיות החוצה וזכרו, אין שיפוטים ! ריקוד נטו.
ובחזרה לנמל קיסריה
הסתכלתי על החברה שלי מספרת לי על השיחות שלו עם אלוהים ופתחתי זוג עיניים: את רצינית ?
והיא ענתה: כן, רצינית לגמרי. גם אני הייתי בשוק אז שאלתי אותו , מה זה אומר והוא ענה לי: אני מנהל שיחות עם אלוהים ומקבל את ההנחיות המדויקות מה לעשות. אני עושה והסדנאות מתמלאות.
התגובה הראשונית שלי הייתה: אני מקנאה בו. איזו זכות גדולה זו לקיים שיחות עם אלוהים ולקבל סט הנחיות מבטיחות הצלחה.
ימים אחדים אחר כך הבנתי שגם אני מקיימת שיחות עם אלוהים ובעצם, כל אחד שמסכים להתחבר פנימה, לשאול ולהמתין לתשובה – מקבל מסרים שהם הם השיחה עם אלוהים.
מוכנים לנסות?
אם מצאתם שזה נוגע לכם, מסקרן אתכם, שימושי לכם, סתם התחברתם או שיש לכם טיפים משלכם לשילוב ללא מאמץ של מדיטציה ביום יום – אותתו לי בלייק או בתגובה.
